"מי אני? מה אני? ברברה?" מצחיק אותי שייקה מהגשש החיוור כל פעם מחדש. שאלה זו נבחנת במשך דורי דורות ומן הסתם תמשיך להיבחן לנצח. בטור הקודם התחלתי לענות על השאלה כיצד לגשת לאספקט אחד בחקירת האני האמיתי שלי באמצעות הגדרה של ליבת הערכים, ועל הקשר שלה לקריירה.

לצידה עומדת שאלה גדולה לא פחות והיא "מהו הייעוד שלי"? (Life Purpose). אני מאמינה, כי כל אחד מאיתנו נולד עם זרע של מסוגלות ועם מתנות וכשרונות מיוחדים לו, חלקם מתפתחים עם הגדילה ומושפעים מנסיבות חיצונית. יהא אשר יהא המנגנון, תהא אשר תהא האמונה האם הייעוד מולד או מתפתח – הוא ללא ספק חבוי שם בתוך כל אחד מאיתנו.

 

ייעוד הוא התכלית הבסיסית לקיומי. הוא כוכב הצפון שלי. הוא קורץ לי ללכת לכיוונו ומנחה את דרכי, אבל לעולם אינו ניתן להשגה באופן מוחלט. הבחירה בידנו - האם לפעול לאורו או להתעלם מ"הקריאה" שלו. הייעוד לעולם תומך בקידום האנושות, מלהיב אותי ומעורר אותי לצמיחה ולשינוי.

 

את הייעוד לא צריך להצדיק. לא להסביר. לא לתרץ. לא לך ולא לאף אחד אחר. הוא פשוט נמצא שם, מדבר אליך, מאיר לך ומזמין אותך לפעול לאורו.

 

אני מוכנה להתערב שכמרבית הקוראים מעולם לא עסקת בשאלה מהו ייעודך. אבל אין זה מצביע על כך, שייעוד אינו קיים או שהוא ערטילאי. מעולם גם לא חקרת כתבי סנסקריט עתיקים וגם לא ממברנות של חד-תאיים. זה פשוט לא כלול בסל התכנים הסטנדרטי שאנו נחשפים אליהם במהלך גדילתנו, אבל אפשר בהחלט לבחור לחשוף את הייעוד שלך.

 

ההמלצה להעלות את הייעוד שלך למודעות נובעת מהידיעה העמוקה, שכאשר אדם פועל לאור ייעודו – הוא מתמלא שמחה וסיפוק,  חש זוהר ושהדברים קורים לו ללא מאמץ. כשאני פועלת מידי יום להגשמת הייעוד שלי ("לסייע לאנשים להתעורר, לחלום ולהגשים את חלומותיהם"), כיף לי לקום בבוקר, אני חשה שיש תכלית לקיומי. אינני עסוקה בעוד עיסוק משמים וחסר תוחלת, מתנהלת מרגע לרגע, משולה לקליפת אגוז בזרם החיים. אני מובילה את חיי, ולא הם - אותי.

 

 

 

השאלות הרלוונטיות לחקר הייעוד שלך עשויות להיות: לשם מה אני כאן? איך אני עומד לשרת את העולם? מה יפסיד העולם אם אמות? למה זה חשוב? על מה אני חולם בלילה? מהן המתנות המיוחדות שניחנתי בהן ועלי לתת לאנושות? האם זה הכי חשוב? יש משהו יותר חשוב?

 

יש אנשים שהייעוד שלהם קשור בטבע וסביבה. למשל: "להשכין שלום בין כדור-הארץ ליושביו". יש כאלה שהייעוד שלהם נוגע לאנשים: "לקרב בין לבבות". יש אנשים הייעוד שלהם קשור באסתטיקה: "לקשט/לצבוע את העולם". יש אנשים שהייעוד שלהם הוא להביא שמחה ללב האדם – ועוד ועוד.

 

אתה רואה? הייעוד הוא לעולם כה גדול עד כי חיים שלמים לא יספיקו כדי להגשימו. גם אלף אלפי דורות לא. הוא רק מגדיר את כיוון העשייה טבעי לך שאותו אתה חש שברצונך לקדם בעולם.

 

אז זהו – זה מאוד קשור. הייעוד והערכים גם יחד מכונים "ליבה אידיאולוגית". הם המנוע וכוכב הצפון שלך. הם עונים יחד על השאלות: מי אני (באילו מקומות אני במיטבי, מפיק את מיטב הערך שלי) ומה תכלית קיומי. הליבה פשוט נחשפת מעצמה. גם אם אינך מגדיר אותה במילים – מעשיך מצביעים עליה. כאשר תצליח לעסוק בעשייה, אשר תקדם את ייעודך הטבעי באופן העולה בקנה אחד עם ערכיך, אזי גדולים הסיכויים שתחוש סיפוק בלתי רגיל בקריירה שלך, ויותר מכך היא תפסיק להיות קריירה ותהיה אורח חיים.

 

לאחר שגילית את ייעודך (תהליך האימון למשל עוסק רבות בחשיפה של ייעוד אישי וארגוני), לא נותר אלא לבחור מה תהיה ה"משימה" (Life Mission) שלך - הדרך המיוחדת שלך לממש את ייעודך.

 

ועל כך במדור הבא – טיפוס הרים או ראפטינג?